סיפור בריאת האדם בספר בראשית מתאר בריאה אלוקית ישירה, בעוד שהמחקר הגנטי מצביע על התפתחות הדרגתית של האדם מתוך אב קדמון משותף. האם ניתן לגשר בין שתי הגישות?
בריאת האדם לפי התורה
בתורה מופיעים שני תיאורים לבריאת האדם:
- "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א', כ"ו) – בפסוק זה יש לשון רבים, שגרמה לפרשנויות רבות.
- "וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה" (בראשית ב', ז') – תיאור בריאה מחומר קיים (עפר).
חז"ל ופרשנים שונים הציעו הסברים לשימוש בלשון "נַעֲשֶׂה":
- פנייה למלאכים – אלוקים מתייעץ עם פמלייתו.
- תהליך בריאה מתמשך – ייתכן שהבריאה אינה רגעית, אלא שלב אחר שלב.
המחקר הגנטי ויצירת האדם
- הדמיון הגנטי בין מינים
- המחקר הגנטי מגלה שלשימפנזים ולבני אדם יש מעל 98% מה-DNA זהה, דבר המרמז על אבולוציה מאב קדמון משותף.
- ייתכן ש"נַעֲשֶׂה אָדָם" מרמז על תהליך, ולא על רגע בריאה בודד.
- מוצא האדם – חוה המיטוכונדריאלית
- מחקר גנטי מצביע על כך שכל בני האדם כיום נושאים מטען גנטי שמקורו באם קדומה אחת.
- מעניין לראות קווים מקבילים לדמות חוה בסיפור הבריאה.
- תכנון מול אקראיות
- האבולוציה נתפסת כתהליך אקראי, אך חלק מהמדענים מציינים כי קיים סדר מופתי בגנטיקה.
- המורכבות של מערכות ביולוגיות רומזת על עיצוב מתוכנן, מה שתואם את רעיון הבריאה האלוקית.
האם ניתן לשלב בין התורה והמדע?
- גישה מסורתית – בריאת האדם היא נסית וחד-פעמית, ללא קשר להתפתחות גנטית.
- גישה משלבת – אלוקים יצר את מנגנון האבולוציה והנחה אותו עד להופעת האדם בעל נשמה.
- הבחנה בין גוף לנשמה – הגוף יכול להיות תוצר תהליכי טבע, אך הנשמה היא יצירה אלוקית ישירה.
סיכום
הביטוי "נַעֲשֶׂה אָדָם" יכול להתפרש כתהליך הדרגתי ולא כהתרחשות רגעית, מה שמאפשר גשר מסוים בין סיפור הבריאה לבין המחקר הגנטי. יש הבדלים ברורים בין שתי התפיסות, אך גם נקודות חפיפה מעניינות.
אלו חלק מהתחומים בהם עוסק אתר חוזרים בתבונה, כדי שנדע, להאמין.
אמונה מתוך ידיעה!
